הלכות צום עשרה בטבת מאת הרה"ג רבי יצחק מאיר ליברמן שליט"א. רב קהילת בשבילי אורייתא – ווארקא, מו"צ בית הוראה הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א.

עשרה בטבת

א. בעשרה בטבת סמך מלך בבל, נבוכדנצר הרשע, על ירושלים והביאה במצור ובמצוק ומזה נמשך החורבן (טור ושו"ע סימן תקמ"ט. משנ"ב ס"ק ג').

חומר הצום

ב. שונה צום י' בטבת משאר תעניתים שאם היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר מפני שנאמר בו "בעצם היום הזה" (יחזקאל כד ב) כמו ביום הכיפורים (אבודרהם, מובא בבית יוסף סימן תק"נ).

אכילה בליל התענית

ג. ליל התענית, מותר לאכול ולשתות עד עמוד השחר. אבל אם ישן, אינו חוזר לאכול אלא אם התנה (שו"ע סימן תקס"ד).

תנאי לפני השינה

ד. אם רוצה להשכים ולאכול לפני עלות השחר, צריך להתנות לפני השינה (משנ"ב שם ס"ק ד). אם התנה לאכול, שתייה בכלל, אבל אם התנה לשתות אין האכילה בכלל (תוס' חיים כלל קל"ב ס"ק י"ח).

תנאי לשתייה

ה. ולעניין שתייה, אם רגיל לשתות בבוקר, אין צורך להתנות אבל לכתחילה ראוי להתנות גם לשתייה (משנ"ב סימן תקס"ד ס"ק ו').

עננו בשחרית

ו. בתפילת שחרית, אומר הש"ץ עננו בחזרת הש"ץ לפני ברכת רפאנו (טושו"ע סימן תקס"ו סעיף א) אם טעה הש"ץ ושכח, אומר עננו בשומע תפילה (משנ"ב סי' תקס"ה ס"ק ג).

סליחות

ז. לאחר חזרת הש"ץ אומרים סליחות (טושו"ע סימן תקס"ו סעיף ד).

קריאת התורה

ח. קוראים שלשה קרואים בתורה, ויחל משה וגו' (טושו"ע סימן תקס"ו סעיף א').

פסוקים שאומרים בקול

ט. הקהל אומרים "שוב מחרון אפך" ו"ה' ה'" בקול, אבל העולה לתורה וכן החזן הקורא אין אומר אותן פסוקים עם הקהל, רק אחרי שסיימו הקהל, אז קורא החזן עם העולה לתורה (שערי אפרים. משנ"ב סי' תקס"ו ס"ק ג).

שליח ציבור בטלית

י. בתענית בתפילת המנחה יש נוהגין שהשליח ציבור מתעטף בטלית. וגם הבעל קורא מתעטף בטלית (קוראים בי"ג מדות ובגמ' ר"ה י"ז: שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפלה וכו').

קריאה ומפטיר במנחה

יא. במנחה קורין בתורה ויחל משה (שו"ע סימן תקס"ו סעיף א) ומפטירין דרשו (רמ"א סימן תקס"ו סעיף א).

עננו במנחה

יב. בתפילת המנחה אומר גם יחיד עננו בשומע תפילה (שו"ע סי' תקס"ה סעיף א). אם שכח, אומרו לפני יהיו לרצון (שם סעיף ב'. משנ"ב ס"ק ו, ז. ובשעה"צ שם ס"ק ו שבדיעבד, יכול לומר אף אחר יהיו לרצון כיון שלא עקר רגליו עדיין).

נשיאת כפיים

יג. בתפילת המנחה בארץ ישראל נושאים הכהנים כפיהם (שו"ע סימן תקס"ו סעיף ח) ובחוץ לארץ יאמר הש"ץ או"א ברכנו בברכה המשולשת וכו' (משנ"ב שם ס"ק כג).

נשי"כ מנחה גדולה – פלג המנחה

יד. יש נוהגים לשאת כפיים בתענית ציבור, רק מזמן פלג המנחה (שו"ע סימן קכ"ט סעיף א', סמוך לשקיעת החמה. לוח אר"י להגרימ"ט). ישנם בני אשכנז הנוהגים לישא כפיהם גם מזמן מנחה גדולה (חזו"א או"ח סימן כ'. מוע"ז ח"ח סי' רמ"ח. בתשו' רב פעלים ח"ד סימן ה' שגם במנחה גדולה אומר הש"ץ או"א ברכנו וכו').

ש"ץ שאינו מתענה

טו. מי שאינו מתענה, לא יתפלל לפני התיבה כש"ץ (שו"ע סימן תקס"ו סעיף ה). ואם הוא רק לוקח כדור / תרופה מרה, נחשב שהוא צם (ראה בה"ט סי' תקס"ז ס"ק ז. הלכות קטנות ח"א סי' ד).

עלייה לתורה במנחה

טז. מי שאינו מתענה לא יעלה במנחה לקרוא בתורה (שו"ע סימן תקס"ו סעיף ו, משנ"ב ס"ק יט). הגבהה גלילה והוצאה יז. להגבה וגלילה וכן להוצאה והכנסה אין מניעה לכבד את מי שאינו מתענה (מטה אפרים סימן תר"ב סעיף טו. שערי אפרים שער א סעיף יב).

אוכל שיעורים

יח. אם הוא אוכל או שותה "שיעורים" מותר להיות ש"ץ ולעלות לתורה ולומר עננו בתפילה (תשו' מהר"ם שיק סי' ר"צ. לב אברהם סי' תקנ"ט בשם הגרש"ז אויערבאך).

שטיפת הפה

יט. אסור לשטוף את הפה (שו"ע סימן תקס"ז סעיף ג) ובמקום צער, יש להתיר רחיצת פה במים, רק נשיזהר ביותר לכופף ראשו ופיו למטה שלא יבא לגרונו (משנ"ב שם ס"ק יא).

רחיצה

כ. מותר להתרחץ בי' בתמוז (שו"ע סימן תק"ן סעיף ב) ובעל נפש ימנע מלהתרחץ בחמין, אבל פניו ידיו ורגליו מותר (משנ"ב שם ס"ק ו, שעה"צ ס"ק ח, ט).

טבילה

כא. טבילה במקוה לפני התפילה, מותר ביום התענית גם במקוה חמה (א"א בוטשאטש. שבט הלוי ח"ז סי' ע"ז. צי"א חלק י"א סי' נ"ז גבי ט' הימים וכ"ש כאן).

תשובה בתענית

כב. כל אלו הימים כל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שארעו בהם וכו' ולכן חייב כל איש לשים אל לבו לפשפש במעשיו ולשוב בהן כי אין העיקר התענית (משנ"ב סימן תקמ"ט ס"ק א'). וישמור עצמו מן הכעס (משנ"ב סימן תקס"ח ס"ק נ).

קטנים בצום

כג. אין מחנכים קטנים בצום, מכל מקום לא יאכילם מאכלים של תענוג (משנ"ב סימן תק"ן ס"ק ה).

חתן

כד. חתן בתוך שבעת ימי המשתה, נוהגים שמתענה (ראה בה"ל סי' תקמ"ט מהריטב"א. קצשו"ע סי' קכ"א ס"ז. בבן איש חי ח"א פ' שופטים כתב שיש סוברים שאין החתן מתענה, וכן נהגו בבגדד).

בירך על מאכל

כה. שכח ובירך על מאכל, ונזכר מהצום לפני שטעם, יאמר ברוך ש'כ'מ'ל'ו' (שערי תשובה סי' תקס"ח ס"ק א'. דעת תורה. שבט סופר או"ח סי' כ"ה. ובס' תשובות והנהגות ח"א סי' שכ"ט כתב שיכניס בפיו מעט מאכל ולא יבלע, אלא מיד יפלוט היטב).

אכל בשוגג

כו. אם אכל בשוגג אין לו להמשיך לאכול (משנ"ב סי' תקמ"ט ס"ק ג) ויגמור התענית (משנ"ב סי' תקס"ח ס"ק ח). ויכול לומר עננו בתפילתו (משנ"ב שם ס"ק ג. ראה תשו' שבט הלוי ח"ה סי' ס ס"ק ד, שמחלק בין אם אינו מתענה כלל אינו אומר עננו – ובין אם שכח ואכל, שחייב להמשיך תעניתו, אז יאמר עננו).

עננו לאוכל

כז. חולה שצריך לאכול בתענית, לא יאמר עננו בתפילה (בה"ל סימן תקס"ה ד"ה בן יחיד מהמאמר מרדכי ס"ק א. רבבות אפרים ח"ב עמוד ר"פ).

נגינה

כח. יש להמנע מלשמוע נגינה מכלי זמר וריקודין ומחולות ביום התענית (קיצושו"ע סימן קכ"ב סעיף א).

צדקה

כט. מנהג לתת צדקה במנחה דתענית, דאגרא דתעניתא צדקתא, (תוס' פ"ג דמגילה) ויש נוהגין לשער מה שהיה אוכל ביום התענית ליתן לעניים בערב, וכן נוהגין בכמה קהילות להכריז ליתן כופר נפש (משנ"ב סימן תקס"ו ס"ק יג בשם א"ר).